מהם השלבים בהליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נועד לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הכלכליות ולבצע שיקום כלכלי. ההליך מחולק למספר שלבים עיקריים, שנועדו לבחון את מצבו הכלכלי של החייב, להקנות לו הגנות ולהוביל אותו למסלול שיקום. להלן פירוט השלבים:

1. הגשת בקשה לפתיחת הליכים

השלב הראשון בתהליך הוא הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון. בקשה זו יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מהגורמים הבאים:

• החייב עצמו.
• נושים אשר להם החייב חייב כספים.
• היועץ המשפטי לממשלה במקרים מיוחדים.

חשוב לציין כי אם סכום החוב של החייב עומד על יותר מ-166,627 ש"ח (נכון לשנת 2024), ההליך יידון בבית המשפט. במידה שסכום החוב נמוך מכך, ההליך יידון בלשכת ההוצאה לפועל.

2. בחינת הבקשה ומתן צו לפתיחת הליכים

לאחר הגשת הבקשה, הממונה על הליכי חדלות פירעון בוחן את מצבו הכלכלי של החייב. מטרת הבחינה היא לקבוע אם החייב אכן מצוי במצב של חדלות פירעון – כלומר, האם הוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו במועדם או אם סך התחייבויותיו עולה על שווי נכסיו. אם הממונה סבור שיש הצדקה לפתוח בהליך, הוא מעניק צו לפתיחת הליכים.

3. הטלת הגבלות ומתן אפשרויות חדשות לחייב

עם פתיחת ההליך, נכנסות לתוקף מספר הגבלות לצד אפשרויות לחייב:

• ביטול הליכי גבייה קיימים: עם תחילת ההליך, מתבטלים הליכי גבייה שנפתחו נגד החייב, מה שמעניק לו "רגיעה" מהלחץ המשפטי של הנושים.
• אפשרות לפתוח חשבון בנק בסיסי: החייב יכול לפתוח חשבון מוגבל שבו לא יתאפשרו צ'קים, אך כן יוכל לבצע תשלומים בסיסיים.
• הגבלות נוספות: החייב לא יכול להשתמש בצ'קים, נאסר עליו להחזיק בכרטיסי אשראי, ולעיתים מוטל עליו עיכוב יציאה מהארץ.

4. מינוי נאמן ובדיקת החייב

עם פתיחת ההליך, ממונה נאמן שתפקידו לפקח על התנהלות החייב. תפקיד הנאמן הוא קריטי, והוא מבצע פיקוח הדוק לאורך 9 חודשים במהלכם:

• בדיקת כושר השתכרות: הנאמן בוחן אם החייב ממצה את יכולתו הכלכלית ומוודא שהוא משלם את הסכומים שנקבעו בצו התשלומים.
• דיווח דו-חודשי: החייב מחויב להגיש דיווחים על הכנסות והוצאות שלו בכל חודשיים, ולעמוד בצו התשלומים.

5. דיון ואישור תוכנית שיקום כלכלי

בסיום שלב הפיקוח, הממונה על ההליך מגיש הצעה לתוכנית שיקום כלכלי לרשם ההוצאה לפועל או לבית המשפט. תוכנית זו כוללת לרוב הסדר תשלומים מוגדר, שמאפשר לחייב לעמוד בתשלומים תוך שמירה על רמת חיים מינימלית.

 מתן צו הפטר

אם החייב פעל בהתאם להנחיות התוכנית ומילא את חובותיו בתום לב, עשוי להינתן לו צו הפטר, שמשמעו מחיקת יתרת החובות שאותם החייב אינו יכול לשלם. צו ההפטר מהווה את סיום ההליך, ומאפשר לחייב להתחיל מחדש מבחינה כלכלית.

חובות שאין עליהם הפטר

קיימים חובות מסוימים שהחוק אינו מאפשר לקבל עליהם הפטר, גם בסיום ההליך, וביניהם:

• חוב מזונות: חובות מזונות כלפי בן או בת זוג או כלפי ילדים לא ניתן למחוק.
• חובות שנוצרו בעקבות מרמה או מעשה פלילי: אם החוב נובע ממעשי מרמה או עבירה פלילית, הוא לא יימחק.
• קנסות לרשויות: קנסות לרשויות המדינה, לרבות קנסות פליליים, אינם בני הפטר.

למה חשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בחדלות פירעון?

ניהול הליך חדלות פירעון דורש ידע משפטי וניסיון רב, וחשוב להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום לשם כך. עורך דין מנוסה יוכל:

• לבחון את ההתאמה להליך חדלות פירעון: עורך הדין יבדוק אם זהו המסלול המתאים ביותר לחייב, או אם יש פתרון אחר.
• ניהול משא ומתן מול הנושים: עורך הדין יכול לסייע בגיבוש הסדר חוב מול הנושים ובמקרה הצורך להגיע להסדר שיאושר על ידי בית המשפט.
• מיצוי זכויות החייב: עורך הדין יוודא שהחייב מממש את כל זכויותיו בהליך המשפטי ומקבל את כל ההגנות האפשריות.
• ליווי לאורך כל ההליך: לוודא שהחייב עומד בדרישות החוק, מגיש את הדיווחים בזמן ועומד בצו התשלומים.

לסיכום

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא מסלול חשוב ומורכב שנועד לאפשר לחייבים לחזור למסלול כלכלי תקין תוך מחיקת חובות ועמידה בתוכנית כלכלית. עם זאת, מדובר בתהליך מורכב שמחייב ייעוץ וליווי מקצועי, כדי להבטיח את מיצוי ההגנות והתנהלות בתום לב שתוביל לקבלת צו הפטר ולפתיחת דף חדש בחייו הכלכליים של החייב.